חפש עורך דין לפי תחום משפטי
- דיני חוזים
- מומחים לדין הזר
- ייפוי כוח מתמשך
- משפט מסחרי
- הדין האמריקאי
- דיני תעופה
- מטבעות דיגיטליים
- אשרות עבודה
- מיסוי יחיד
- החזר מס שבח
- דיני עבודה
- תביעות ביטוח ונזקי רכוש
- פלילי
- מקרקעין ונדל"ן
- דיני צרכנות ותיירות
- קניין רוחני
- דיני משפחה
- דיני חברות
- הוצאה לפועל
- רשלנות רפואית
- נזקי גוף ותאונות
- תקשורת ואינטרנט
- מיסים
- תעבורה
- חוקתי ומנהלי
- גישור ובוררויות
- צבא ומשרד הבטחון
- ביטוח לאומי
- תמ"א 38
- פשיטת רגל
- תביעות ייצוגיות
- לשון הרע
- דיני ספורט
- אזרחויות ואשרות
- אזרחות זרה ודרכון זר
- ירושות וצוואות
- נוטריון
תקנות בית הדין לעבודה (פישור), התשנ"ג-1993
תקנות בית הדין לעבודה (פישור), התשנ"ג-1993 1
בתוקף סמכותי לפי סעיף 43(ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן - החוק), ובהתאם לסעיף 39 לחוק, ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, לאחר התייעצות עם שרת העבודה והרווחה, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"בית דין" - בית דין לעבודה כמשמעו בסעיף 1 לחוק.
"פישור" - כמשמעו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט);
"מפשר" - מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין, בסכסוך אזרחי, להגיע להסדר פישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו;
"הסדר פישור" - הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם, שהושג בסיומו של הליך פישור.
2. מהות הפישור
פישור הוא הליך שבו נועד מפשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו.
3. העברת ענין למפשר
(א) הצעת בית הדין הדן בענין אזרחי, לבעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לפישור, יכול שתיעשה בכל שלב של הדיון.
(ב) בית הדין יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הפישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמתם להעברת הענין לפישור או הפסקת הפישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית הדין.
(ג) הסכימו בעלי הדין להעביר את הענין לפישור ולמנות מפשר, יודיעו לבית הדין מיהו המפשר וימסרו לבית הדין כתב הסכמה ממנו.
(ד) לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה על מינוי מפשר, רשאי בית הדין למנות מפשר מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, ובאין רשימה - לפי בחירתו, ויכול שיבחר למנות לתפקיד מפשר שני נציגי ציבור המכהנים באותו בית דין - האחד נציג ציבור עובדים והשני נציג ציבור מעבידים - שהענין אינו נדון לפניהם, או ממונה ראשי על יחסי עבודה או ממונה על יחסי עבודה (להלן - ממונה), כמשמעותם בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957.
(ה) הסכים המפשר לקבל את המינוי לפי תקנת משנה (ד), ימסור לבית הדין את כתב הסכמתו.
(ו) אישר בית הדין את העברת הענין לפישור, יראו את ההסכם בנוסח שבתוספת (להלן - ההסכם המצוי), כהסכם בין בעלי הדין, זולת אם הסכימו ביניהם, בכתב, אחרת.
4. עיכוב הליכים
(א) מונה מפשר, יודיע לו בית הדין את התקופה שקבע לעיכוב ההליכים שלפניו לפי סעיף 79ג(ה) לחוק בתי המשפט.
(ב) חלפה התקופה שקבע בית הדין לעיכוב ההליכים, ולא הגיעו בעלי הדין לידי הסדר פישור, יודיע המפשר לבית הדין אם בעלי הדין מסכימים להארכת התקופה ומהי תקופת ההארכה שלה הסכימו. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
בתוקף סמכותי לפי סעיף 43(ב) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (להלן - החוק), ובהתאם לסעיף 39 לחוק, ושאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, לאחר התייעצות עם שרת העבודה והרווחה, אני מתקין תקנות אלה:
1. הגדרות
בתקנות אלה -
"בית דין" - בית דין לעבודה כמשמעו בסעיף 1 לחוק.
"פישור" - כמשמעו בסעיף 79ג לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 (להלן - חוק בתי המשפט);
"מפשר" - מי שתפקידו לסייע בידי בעלי הדין, בסכסוך אזרחי, להגיע להסדר פישור מתוך ניהול משא ומתן חופשי, מבלי שיש בידו סמכות להכריע בו;
"הסדר פישור" - הסכם בין בעלי הדין על יישוב סכסוך שביניהם, שהושג בסיומו של הליך פישור.
2. מהות הפישור
פישור הוא הליך שבו נועד מפשר עם בעלי הדין, כדי להביאם לידי הסכמה על יישוב הסכסוך, בין היתר על ידי בירור הנושאים שבמחלוקת, גילוי מידע הדרוש בקשר לסכסוך והצעת אפשרויות לפתרונו.
3. העברת ענין למפשר
(א) הצעת בית הדין הדן בענין אזרחי, לבעלי הדין, להעביר ענין שלפניו, כולו או מקצתו, לפישור, יכול שתיעשה בכל שלב של הדיון.
(ב) בית הדין יסביר לבעלי הדין כי דברים שיימסרו במסגרת הליך הפישור לא ישמשו ראיה בהליך משפטי אזרחי, וכי אי הסכמתם להעברת הענין לפישור או הפסקת הפישור לא ישפיעו על תוצאות הדיון בבית הדין.
(ג) הסכימו בעלי הדין להעביר את הענין לפישור ולמנות מפשר, יודיעו לבית הדין מיהו המפשר וימסרו לבית הדין כתב הסכמה ממנו.
(ד) לא הגיעו בעלי הדין לידי הסכמה על מינוי מפשר, רשאי בית הדין למנות מפשר מתוך רשימה שהגישו לו בעלי הדין, ובאין רשימה - לפי בחירתו, ויכול שיבחר למנות לתפקיד מפשר שני נציגי ציבור המכהנים באותו בית דין - האחד נציג ציבור עובדים והשני נציג ציבור מעבידים - שהענין אינו נדון לפניהם, או ממונה ראשי על יחסי עבודה או ממונה על יחסי עבודה (להלן - ממונה), כמשמעותם בחוק יישוב סכסוכי עבודה, התשי"ז-1957.
(ה) הסכים המפשר לקבל את המינוי לפי תקנת משנה (ד), ימסור לבית הדין את כתב הסכמתו.
(ו) אישר בית הדין את העברת הענין לפישור, יראו את ההסכם בנוסח שבתוספת (להלן - ההסכם המצוי), כהסכם בין בעלי הדין, זולת אם הסכימו ביניהם, בכתב, אחרת.
4. עיכוב הליכים
(א) מונה מפשר, יודיע לו בית הדין את התקופה שקבע לעיכוב ההליכים שלפניו לפי סעיף 79ג(ה) לחוק בתי המשפט.
(ב) חלפה התקופה שקבע בית הדין לעיכוב ההליכים, ולא הגיעו בעלי הדין לידי הסדר פישור, יודיע המפשר לבית הדין אם בעלי הדין מסכימים להארכת התקופה ומהי תקופת ההארכה שלה הסכימו. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:
חזרה לתוצאות חיפוש >>
